הדור החדש של בתה ישראל, הניצב היום בקו החזית במערכה להגנת המדינה והעם, ממשיך את רוח הגאולה שהביאו איתם אבותינו ואימותינו מן המדבריות במסע גיבורים אל ירושלים.

אנחנו עומדים בפתח חג הפסח, חג החירות. חג זה הוא זיכרון חי ונושם, הקושר אותנו אל עברנו ומעניק משמעות עמוקה לזהותנו היהודית והלאומית. בכל שנה, בחג הזה, אנחנו מתבוננים פנימה, אל מסע חיינו המשותף: מיציאת מצרים ועד יציאת אתיופיה. סיפורנו, בני בתה ישראל, הוא סיפור של חירות הנקנית מתוך הקרבה, אמונה וגבורה.

יציאת אתיופיה, בדומה ליציאת מצרים, לא הייתה רק אירוע היסטורי אלא תחייה רוחנית ותרבותית. ביציאת מצרים גיבש העם היהודי את זהותו הראשונית, וביציאת אתיופיה חידשנו אנחנו את זיקתנו העמוקה לירושלים, תוך שאנו מגשרים על דורות של ריחוק וגעגוע. היציאה שלנו הפיחה מחדש את רוח ההקרבה היהודית למען ארץ ישראל.

החירות עבורנו מעולם לא הייתה מושג מופשט אלא מציאות יומיומית. בלב גלותנו באתיופיה שמרנו על זהותנו מתוך חיבור עמוק למסורת ולאמונה. כאשר הגיע רגע האמת והזדמנות העלייה לארץ ישראל, יצאנו לדרך ללא היסוס. המסע שלנו לארץ ישראל היה מסע של התעלות מוסרית ואמונית, שבו כל צעד קדימה היה הכרזה של דבקות בחלום עתיק.

הדרך שעברנו במדבריות סודן הייתה רצופה סבל וגבורה שקטה. האתגרים שעמדו מולנו היו אדירים, אך האמונה שבליבנו הייתה גדולה מהם. במסע הזה כל אחד מאיתנו, אלו ביננו שהשתתפו בו, ואלו ששמעו עליו,  הפך ללוחם רוחני, נושא בגופו ובנפשו עדות חיה לגדולת החירות. ילדים, הורים, משפחות שלמות, כולם צעדו מתוך אהבה ומסירות שאין להן שיעור, כשהמטרה אחת ויחידה: ירושלים.

הסיפורים שלנו מן המסע הם תיעוד של הישרדות, ומורשת של עוצמה שקטה ומרשימה. הם חושפים ישראליות ייחודית, מעוצבת מתוך קושי וצלקות, מתוך נחישות ואמונה. כל פסיעה בדרך לירושלים הייתה צעד קדימה בדרך אל החירות האמיתית, זו הנקנית בעמל יום-יומי, בכוח הרצון ובנחישות הלב.

אהבתנו לירושלים נשארה שלמה ועוצמתית. כל קהילה שהקמנו וכל מוסד שבנינו היוו ביטוי לתקווה ולמסר ברור: עברנו דרך ארוכה וקשה, אבל אנחנו כאן כדי להישאר. אנו רוצים שיראו אותנו, שיבינו את עומק המסע שלנו, שיכירו בגבורתנו הצנועה.

בין חלום למציאות

כאשר הגענו לישראל, המציאות שעמדה לפנינו הייתה מורכבת. החלום הממושך על ירושלים פגש את המציאות של חברה שאינה תמיד מבינה את גודל הרגע. ההתמודדות עם קשיי הקליטה, הפער התרבותי והאדישות לעיתים מצד החברה, דרשה מאיתנו לגייס מחדש כוחות רוחניים ונפשיים עצומים.

עם זאת, למרות הקשיים, התמדנו מתוך אהבה בלתי מתפשרת. שמרנו על זהותנו ועל ערכי משפחתנו וקהילתנו. הצלחנו לגדל דור צעיר שפרץ דרך והוכיח את מקומו בכל תחומי החיים: באקדמיה, בצבא, באמנות ובחברה. הדור החדש הזה דרש את ההכרה מתוך אחריות ושליחות, והחזיר למדינה כולה את תחושת השליחות, האמונה והלכידות המוסרית.

מעל הכול, אהבתנו לירושלים נשארה שלמה ועוצמתית. כל קהילה שהקמנו וכל מוסד שבנינו היוו ביטוי לתקווה ולמסר ברור: עברנו דרך ארוכה וקשה, אבל אנחנו כאן כדי להישאר. אנו רוצים שיראו אותנו, שיבינו את עומק המסע שלנו, שיכירו בגבורתנו הצנועה.

אמונה בעולם מתערער

אנחנו, בני בתה ישראל, מלמדים את עצמנו ואת הסובבים אותנו כיצד אמונה עמוקה יכולה לשמור על עם שלם. האמונה שלנו אינה טקס בלבד אלא דרך חיים. היא מעניקה לנו יציבות בעולם משתנה, ומחזקת אותנו דווקא בתקופות של משברים חברתיים ותרבותיים.

הנוער שלנו מצליח לשמר את האמונה גם בעידן של שאלות מורכבות על זהות ושייכות. הוא עושה זאת מתוך זיקה עמוקה למסורת שעוברת מדור לדור. בדרך זו האמונה הופכת לכוח מחבר בין עבר, הווה ועתיד, ומעניקה לנו בסיס איתן לחיים מלאי משמעות.

בעידן שבו רבים מתמודדים עם שאלות זהות ושייכות, אנחנו מציעים מודל אחר של קיום יהודי-ישראלי: לא מתוך התנגשות, אלא מתוך חיים של אמונה, משפחה וקהילה, שהופכים לחלק בלתי נפרד מהמציאות הישראלית.

החירות שאנחנו זוכים לה היום היא תוצאה של מסירות אינסופית, והקרבנות שאנחנו נותנים אינם רק חובה אלא זכות גדולה וכבוד עמוק. כך אנו ממשיכים להעניק משמעות חדשה ועמוקה לחירות, מתוך הבנה שהגאולה היא מאבק תמידי על עתידה של ישראל.

דרך אבות סימן לבנים: מהמסע למערכה

הדור החדש של בתה ישראל, הניצב היום בקו החזית במערכה להגנת המדינה, ממשיך את רוח הגאולה שהביאו איתם אבותינו ואימותינו מן המדבריות. הבנים והבנות שלנו עומדים באומץ ובצניעות, מתוך אותה תחושת שליחות ואהבת הארץ, שמלווה אותנו דורות רבים.

כאשר ילדינו מוסרים את נפשם במערכות ישראל, הם עושים זאת מתוך המשך ישיר של אותה דרך עתיקה ומקודשת. הקרבתם מעידה יותר מכל על שייכותנו העמוקה לעם ולמדינה. נפילת כל לוחם ולוחמת מבתה ישראל היא עדות נצחית לשורשינו, למסענו ולהמשכיותו.

החירות שאנחנו זוכים לה היום היא תוצאה של מסירות אינסופית, והקרבנות שאנחנו נותנים אינם רק חובה אלא זכות גדולה וכבוד עמוק. כך אנו ממשיכים להעניק משמעות חדשה ועמוקה לחירות, מתוך הבנה שהגאולה היא מאבק תמידי על עתידה של ישראל.

מבט לעתיד

החירות, כפי שלמדנו אנחנו בבתה ישראל, היא תהליך מתמשך, המחייב אותנו כל העת לבחור מחדש בזהותנו, באמונתנו ובערכים שלנו. עלינו לזכור שהחירות האמיתית מתקיימת רק כאשר היא כוללת את כולם.

מדינת ישראל חייבת לראות את סיפורה של קהילתנו לא כפרק צדדי אלא כחלק בלתי נפרד מהנרטיב הלאומי. אם נצליח בכך, נבנה חברה חזקה ומאוחדת יותר, בעלת עמוד שדרה מוסרי וערכי חזק. עלינו לקחת אחריות על סיפורנו, להנחיל אותו לדורות הבאים, ולהפוך אותו לחלק בלתי נפרד מהזהות הישראלית הכוללת.

בחג הפסח הזה עלינו לזכור ולהזכיר, שהחירות היא אחריות מתמדת, ושסיפורנו הוא לא רק סיפור הישרדות אלא סיפור של תקווה, אמונה וכוח, המוביל אותנו קדימה אל עתיד של גאולה אמיתית.